גיא טנא
אלבום חדש מבית היוצר הבאר שבעי שהופך להיות המוקד המרכזי של עשייה מוסיקלית חוץ-תלאביבית (כן, כולל ירושלים…). בהפקתו של אמיר גרומן מ"מריונטה סול", בייעוצו המוסיקלי של עידו קרוב, גם הוא מ"מריונטה" ועם מעורבותה של יולנטה שהוציאה אלבום נהדר לפני כשנה, מוציאה היוצרת הצעירה הבאר שבעית טל פוגל את אלבום הבכורה המלא שלה.
לא יכולתי שלא להיזרק מדי פעם לאסוציאציה של אפרת בן צור (במיוחד ב"כדור פורח" וב"חיוך אדום ותכלת"), שגוון קולה גבוה אך במעט מזה של פוגל, אסוציאציה מחמיאה לכל הדעות, אך ניכר שפוגל קרובה יותר למחוזות הרוק, הן מבחינת הסאונד והן מבחינת הטקסטים הנוקבים. מה עוד שפוגל, בהמשך למגמה מבורכת שמזדחלת לה כלפי מעלה בחודשים האחרונים, בוחרת בעברית כשפה בה היא מבטאת עצמה ולא בוחרת באנגלית כפי שעשו זמרות רבות בעת האחרונה (שרית ברקן, דורין לוי, רעות יהודאי, מרינה מקסימיליאן, רוני אלטר, אסתר רדא ועוד, רק בשנים עשר החודשים האחרונים). 
"כל צבא הים נקרא על רגליו רק בכדי/
לצלול אל תוך נבכי עומקייך ואת/
חייכת במין חיוך כזה עצוב/
שרק את יודעת מה הוא אומר"
כבר בשיר הפתיחה, "עמוק בתוך האדמה", פוגל מכניסה אותנו למחוזות מסתוריים, שיריים, אפלוליים. מעין גרסה מעודנת של הצלילים האופייניים של "מריונטה סול". גם ב"מטבע שטרם הוטל", בו הרית'ם סקשן דומיננטי ויוצר מסגרת שנדמה והמלודיה מתחבטת בתוכה, האמירה המרכזית של פוגל נעה בתוך מעגלים מעגלים של סאונד, כאילו כלואה ומבטאת רצון להימלט, להשתחרר והכל בקול עדין ומרחף, כציפור כלואה בחדר, כמאמר המשורר.
ככדור הנורה מלועו של תותח יוצאת פוגל ב"רצח אופי", ועושה מה שאפרת בן צור שהזכרתי בתחילת הרשימה, עדיין לא העזה לעשות – לבחון את הקונטראסט בין קול סמי-ילדותי לעיבוד רוק אגרסיבי. גם הטקסט של "רצח אופי" בועט: "איפה שהזמן מתחיל למרוד/ אני מורדת חזרה/ איפה שהרגל מתקצרת/ זה הזמן לצעוק חזק, חזק". שיר מורכב , בועט ומרתק.
"החריקה" הוא שיר , יצירה, מצמררת באופן מיוחד ולא שגרתי- קלידים, צרימות, קולות, צחוקים והכל אפוף באירוטיקה ובתחושה של אסון ממשמש ובא: "כשהשער נסגר על ידיך/ תרגישי ניתוק נשימה/ קצות אצבעותיך יקפאו על המקום/ קפוצות שחורות קטיפה". ריגוש דומה אבל אחר בה בעת, מעביר "חיוך אדום ותכלת" בה תמונות סוריאליסטיות מוצגות כבמסע קסום לצלילי גיטרה עדינה וקולות שירה ארוכים ועוטפים באחד משיאי האלבום של פוגל שמציגה אלבום בכורה טוב, מעניין ומבטיח רבות.
נהניתם גם מטל בבנדקמפ? ספרו לנו בפייסבוק
רעש לבן 
שיר מקסים, גם הקליפ עצמו נהדר .