מאת גיא טנא
יחד עם עודד נפתלי בגיטרה ומפוחית ואור חסון בבס, התיישב לפני כשבוע טל כהן שלו מול "צוזאמן" אחד גדוש והפליג לשעה פלוס של לקט אקוסטי מן האקוסטי משני אלבומיו : Heartaches and Ashes ו Nowhere That You Know שאודותיו תוכלו לקרוא ביקורת שכתבתי כשיצא האלבום. כהן שלו המופנם ובעל הקול הרך אך החזק והמשכנע, נראה מוגן על ידי שני חבריו שהזריקו הומור וחיות להופעה. הוא מצידו, פתח את ההופעה בקאבר ליוצר האינדי האמריקני דמייאן ג'וראדו ודילג בין שירי שני האלבומים בהם בלטו השירים Times, Bird inside a cage ו- Mirror man מתוך הטוב בין שני האלבומים לטעמי, השני. אחריו הגיעו שניים משירי האלבום הראשון, Beggars song ושיר הנושא Heartaches and ashes . כהן שלו גם ביצע שיר פשוט ויפהפה של יוצר איסלנדי בשם Svavar Knutur ולהדרן את "אבא סיפור" של יהונתן גפן ומיקי גבריאלוב מתוך "מכתבים למערכת". 
בשמחה הייתי שומע גם את "קצת גשם" מתוך "שירים משומשים", פרוייקט המחווה המעולה לשיריו של טום וייטס שיצא לפני מספר חודשים. האישיות הבימתית של כהן שלו היא בעייתית. הוא שקט מאד ונדמה לעיתים שהנגנים "מצילים" את ההופעה מדממה מוחלטת בין השירים. הקסם הצנוע של כהן שלו הוא כנראה המכשול שחוצץ בינו לבין החשיפה הגדולה הרבה יותר שאומן ברמתו ראוי לה אבל אם כך או אם לא, כל מי שהגיע ל"צוזאמן" קיבל סט אקוסטי נוגע ללב של יוצר ומבצע שלא שומעים במקומותינו כל יום ולי נותר רק לקוות להתפתחות נוספת ומפתיעה ביצירה של כהן שלו שתאפשר לו מעמד בכיר באינדי הישראלי. ככה זה נראה לפני כמה חודשים בתאטרון תמונע:
רעש לבן 